מסע אחר טיול חוויתי בהודו

באותו ערב, אז בקארלה, בו החלטתי שלשם אחזור עם קבוצת נשים, ישבו איתי שתי חברות. ברברה השוייצרית ונימה הטיבטית. נימה שאלה איך תעזבי אותנו וברברה אמרה – איפה תמצאי עוד שקיעות שכאלו ורוגע כזה

שבע בערב, ממש אחרי השקיעה,אחרי טיפול איורובדי מפנק. על השולחן נרות, הים מתחת לצוק נושם בקירבה מלטפת אלי. מסביב עיר של אורות נדלקת על המים, אלו פנסי הסירות שיצאו לדיג לילי. ריחות קטורת מתערבבים עם ריח הדג הנצלה בטנדורי , ובריחות שמני השומשום והקוקוס הטבועים בכל הנמצא סביב.

 

 להקה של נשים בסארי חולפת בצבעי אדום, כתום וירוק, לכולן צמות שחורות, עבותות ובורקות. בליל של שפות מסביב- כולם מעכלים בנחת את השקיעה שאין יפה ממנה... ואני אומרת לעלי - בעל המלון, שזהו זה החלטתי, כשאני חוזרת לכאן לקארלה, אני חוזרת עם קבוצה של נשים, כי ארוחה שכזו עם טעמים ריחות ושקיעות, פשטות ויחסים חמים ואיכפתיים, היא תמצית של נגיעה ב"חיים אחרים".

 

חצי שנה קודם, ישבתי ב"למטייל" עם עוד עשרות אנשים רובם במחצית מגילי. הייתי מבולבלת ועם זאת נחושה, שלמרות שהכול די נשמט מתחת רגלי, הודו היא היבשת שאליה אסע. על הודו פינטזתי עשר שנים, במדיטציות, בחלומות,בשיחות, ואילמלא קרה מה שקרה, כלומר אם לא הייתי במצב של הכרח לשנות מקום מגורים ועבודה, אולי הכל היה נשאר חלום. חברה שלי, אישה המבוגרת ממני ובוגרת הודו, אמרה לי- זה הזמן שלך, סעי להודו עכשיו, כל התשובות שאת מחפשת יגיעו אליך שם, כשתחזרי כבר תדעי מה לעשות.

 

וכמו שכתוב בסיפורים, ה"אישה הזקנה והחכמה" תמיד צודקת. כמו כולם נסעתי לצפון. זה היה קיץ, יולי, והצפון, כך אמרו, זה המקום שאפשר לטייל בו בקיץ. חודשיים טיילתי מדלהי עד לדארמסלה,שהיתי ברישיקש וארמונות

ראג'סטאן. רק אחרי חודשיים קיבל הטיול את התפנית שבה רציתי. חיפשתי מקום שבו אוכל ללמוד על רפואה איורובדית (רפואה הודית העתיקה בעולם,עוסקת בניקוי רעלים מהגוף) ואוכל להתנסות בטיפולים שונים. הבן שלי הגיע לביקור ורצה לגלוש על הגלים וביחד הגענו למדינה הדרומית ביותר והמפותחת ביותר של הודו (נמצאת ברשימת חמישים המקומות היפים ביותר בעולם של נשיונאל ג'אוגרפיק) קארלה,ערש האיורובדה.

 

קארלה היא גן עדן טרופי. לארוחת בוקר אוכלים או שותים מיצי אננס , קוקוס, פאפאיה, ולכל שאר הארוחות -דגים טריים ופירות ים. קילומטרים של חופים על חופים עם מצוקים נמוכים, חול וסירות דייגים. בתים עם גגות קש, עצי קוקוס בכל מקום, שפע של נחלים. בהרים מטעי תה ושמורות טבע קסומות בהם אפשר לטייל חודשים. בהרים אלו היו האנגלים נוהגים לנפוש בימות הקיץ, ועד היום יש שם בתי הארחה מיוחדים במינם. 

מטיילים מכל העולם, בכל גיל, כולם נחמדים לכולם ומתחברים בקלות,

אולי בגלל אווירת הודו שמאפשרת להיות מי שאני ואולי בשל המקום שמשרה אווירה רגועה, שיעורי היוגה והמסאג'ים.

 

באותו ערב, אז בקארלה, בו החלטתי שלשם אחזור עם קבוצת נשים, ישבו איתי שתי חברות. ברברה השוייצרית ונימה הטיבטית. נימה שאלה איך תעזבי אותנו וברברה אמרה - איפה תמצאי עוד שקיעות שכאלו ורוגע כזה. ואני אמרתי לעצמי ולהן: אני אביא איתי קבוצה, שתירצה כמוני לעשות מסע של ממש , לא עוד סתם טיול, אלא מסע שיש בו שבילים של טיפולים איורובדיים בצד של שבילים של טיולים רגליים בהרים הירוקים , של יום בילוי ברכיבה על פילים בשמורת טבע ,של שקיעות, של יוגה, של היכרות עם אנשים מקומיים ומכל העולם. מין מסע מאורגן שבו כל אחת יכולה לארגן לעצמה סדר יום משלה ולגדל בעצמה איזה שתיל קטן של שינוי ושל רוגע.

אני אכן חזרתי לארץ ואחרי חצי שנה, יצאתי עם קבוצה של נשים במסע אל קארלה. במשך חודש טיילנו , עשינו יוגה וקיבלנו טיפולים מפנקים, היינו בקוצ'ין וביקרנו בבית הכנסת ובשוק הפשפשים, הגענו אל אמה-הגורו האישה היחידה בהודו ובעולם שיש לה אשראם משלה, בנוי לתלפיות של שבע קומות, וממנה מקבלים חיבוק וברכה הנלחשת באוזן. בעיקר צחקנו הרבה, והצחוק מסתבר בריא לנפש . ובלי להתיימר לדעת למה, חלק ניכר מהנשים שחזרו לארץ אכן עשו שינויים מרחיקי לכת בחייהן.

כתבה זו נכתבה לפני מספר שנים. מאז זכיתי לארגן עוד קבוצות.

שלכן, רוני

לפרטים נוספים: http://www.nashit.org/

 

"דרך נשית"
רוני סזיר
050-6575069
תגובות
1.
טיול בהודו
נגה מורג  |  20.09.08
2.
טיול להודו
אסתי  |  20.09.08
© כל הזכויות שמורות לאתר דה ז'ה וו

כל המידע באתר הינו מהתרשמותן האישית של הכותבות ואינו מידע מסחרי