מאה שנים ללא הפסקה

על סף שנת ה-100 להיווסדה הופכת תל אביב לאחת מערי התיירות המעניינות והמושכות בעולם

גוטמן בתל אביב 

דני בירן

 

אלפי תיירים ממלאים את מלונותיה לחופי הים התיכון, מטיילים רבים מסיירים ברחובות "העיר הלבנה" כדי להכיר מקרוב את סגנון ה"באוהאוס" שהשתמר בארכיטקטורה הייחודית של העיר, וצעירים מכל קצות תבל מגיעים אליה כדי להשתלב ב"סצנת" הבילויים של העיר התוססת ללא הפסקה.

תל אביב אינה ייחודית רק בשכיות התיירותיות שבה. היותה העיר העברית הראשונה בעת המודרנית, מהווה נקודת עניין נוספת עבור היסטוריונים, ארכיטקטים, אנשי ספר וחוקרים למיניהם. כל זאת בנוסף להתעניינות של קהילייה עסקית בינלאומית גדולה המוצאת בעיר עוגן נרחב לפעילותה.

 

בזכותו של עקיבא אריה וייס

העיר תל אביב היא למעשה מימוש חזונו של אדם אחד. דגם בית בתל אביב

האיש, עקיבא אריה וייס, הושפע מהרעיונות הציוניים של בנימין זאב הרצל והחליט לממש בעצמו את רעיון יישוב ארץ ישראל. הוא יצא מביתו בעיר לודז' שבפולין והגיע לנמל בירות בקיץ של שנת 1904. משם עשה דרכו ליפו ולאחר שהתרשם ממראה עיניו ונפגש עם רבים מראשי היישוב חזר ללודז' כדי להיערך לשינוי הגדול בחייו. כעבור שנתיים יצא שוב לארץ המובטחת והפעם עם בני משפחתו.

עקיבא אריה וייס התעניין בצעירותו בארכיטקטורה ואף למד מספר שנים בתחום זה. בהגיעו שנית לארץ ישראל בשנת 1906 כבר נשא עמו את חזון הקמת העיר העברית הראשונה על חופי הים התיכון. הוא פרסם את תוכניתו בעלון שנקרא "ישורון" ואף הקים את אגודת "אחוזת בית" שבמסגרתה גייס כספים ופיתח את רעיון בניית העיר החדשה.

בחול המועד פסח של שנת 1909 ניצב קהל רב על חוף הים צפונית ליפו. בתוך הקהל הזה היו גם אלה שבאו להשתתף בהגרלה שערכה אגודת "אחוזת בית" על המגרשים הראשונים שתוכננו להיבנות בתל אביב. מספר חודשים אחר כך כבר הונחה אבן הפינה לחלק מהבתים בהם גם הבניין של גימנסיה הרצליה ובתום שנה ממועד ההתכנסות כבר ניצבו על יסודותיהם 60 הבתים הראשונים של העיר העברית הראשונה.גוטמן בתל אביב

מכאן והלאה היה זה מסע מופלא ששילב בתוכו את מימוש הרעיון הציוני לצד תכנון ארכיטקטוני מודרני, הקמת מוסדות ציבור ותחילתם של חיים חדשים עבור רבים מאלה שהגיעו באותן שנים לחופי ארץ ישראל.

כיום ניתן לסייר בשכונות הראשונות וליהנות מיופיין, להתפעל מהארכיטקטורה הייחודית, לשמוע סיפורים אודות המייסדים ולחזות בהתפתחות המופלאה של הרחובות במאת השנים שחלפו מאז הגרלת הבתים על חוף ימה של תל אביב.

 

"ניו יורק של ישראל"

סיורנו מתחיל ליד ביתו של ההוגה והמייסד עקיבא אריה וייס בפינת הרחובות הרצל ואחד העם. זהו סיור היורד אל שורשי היישוב ומאפשר היכרות קרובה עם סיפוריו של הסופר נחום גוטמן המתעד את ילדותו וחייו בתל אביב של אותם ימים.

בצדו המערבי של הבית מקדמת את פנינו שורה מתוך כתביו של עקיבא אריה וייס, שבה מתמצה למעשה כל חזונו: "כמו שהעיר ניו יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה כך עלינו לשכלל את עירנו והיא תהיה ביום מן הימים ניו יורק הארץ ישראלית".קיוסק בשדרות רוטשילד

בשכנות לביתו של וייס נבנתה הגימנסיה הרצליה, הגימנסיה העברית הראשונה ששימשה קרוב ל-60 אחד מסמליה המובהקים של תל אביב. בשנת 1962 הועברה הגימנסיה למשכנה החדש ובמקום נבנה גורד השחקים הראשון בישראל "מגדל שלום מאיר". הבניין נבנה לצרכים מסחריים אבל הוא משמר גם את עברו של המקום. במבואותיו ומסדרונותיו מוצגים דגמים שונים, עבודות אמנות ותערוכות המספרות את סיפורה של העיר תל אביב.

 

סיפורים של פסיפסים

במבואה הראשית שבקומת הקרקע מצוי קיר פסיפסים שנעשה על ידי האמן-הסופר נחום גוטמן ונבנה על ידי אמנים בוורונה שבאיטליה. זהו אחד מקירות הפסיפס הגדולים שנעשו בעולם וניתן לראות בו ארבעה פרקים המתארים את העיר יפו בימים שלפני הקמת תל אביב, את בתיה של העיר החדשה על החולות והתפתחותה בשנים שלאחר מכן. הפסיפס מכיל יותר ממיליון אבנים קטנות וחלקי זכוכית וכל פרק בסיפורה של תל אביב מופיע בגוון שונה.

במרכזה של המבואה מצויים דגמים של הגימנסיה הרצליה ושל בתי השכונה הראשונה בתל אביב הקטנה ועל הקיר המזרחי מצוי פסיפס מרשים נוסף מעשה ידיו של האמן דוד שריר. זהו פסיפס המתאר את הקשר בין הערים יפו ותל אביב שהפכו במרוצת השנים לעיר אחת. תחת הכותרת "יפו-תל אביב, דור שני" מספר שריר על ההקשר ההיסטורי, הגיאוגראפי והאנושי של הערים המחוברות יחדיו כשברקע הפסיפס יכול המתבונן לגלות קווים ורקעים של פיגומים המסמלים את בנייתה של העיר.

בפינה אחרת של המבואה מוצבת תערוכת הצילומים של שמעון קורבמן, האיש שתיעד את חיי העיר בשנים 1919 - 1936. הצילומים התגלו לאחר מותו של האמן שנפטר ערירי בביתו שבאחד הרחובות הסמוכים.פסיפס של גוטמן

 

מרכז מורשת תרבות עולמית

בקומה שמעל למבואת הכניסה ניתן לסייר בין תערוכות ודגמים שונים, בהם תערוכת "בתי החלומות" המציגה דגמים של בתים שתוכננו בסגנון אקלקטי בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת על ידי מהנדס העיר הראשון, האדריכל יהודה מגידוביץ.

תערוכה אחרת מציגה את סגנון ה"באוהאוס" שבזכותו הפכה תל אביב למרכז מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו. ניתן לראות כאן צילומים של בתי "העיר הלבנה" ולהתרשם מסגנון הבנייה הייחודי לקראת יציאה לסיור ברחובות העיר המשמרים עדיין את הסגנון הייחודי שנוצר בגרמניה והובא לתל אביב של שנות ה-30. אדריכלים יהודים שלמדו בבית הספר לעיצוב ואדריכלות "באוהאוס", הם שהביאו אותו למדינה שבדרך לאחר שהושפעו מהסגנון הייחודי שהותווה במוסד זה והשפיע רבות על דורות של מתכננים ומעצבים. תל אביב ידועה כיום בעולם בהיותה עיר המשמרת בתים רבים שנבנו בסגנון זה.

ביציאה מ"מגדל שלום מאיר" ניתן להבחין במספר בתים שמציגים לראווה את סגנונות הבנייה של אותם ימים. בשכנות לביתו של עקיבא אריה וייס, מעברו האחר של רחוב הרצל, ניצב ביתו של נחום גוטמן על מרפסותיו המציגות גם כיום סגנון היסטורי ייחודי. בהמשכו של רחוב הרצל נוכל לפגוש בתים נוספים בעלי חזיתות שהשתמרו במלוא יופיין על אף מרחקי הזמן. הסיור ברחוב מוביל את המטייל למסע בזמן הכולל גם מפגש עם שרידיה של מסילת הרכבת התורכית שיצאה מיפו לירושלים החל משנותיה האחרונות של המאה ה-18 וחצתה כאן את הרחוב התל אביבי למן הקמתה של העיר ועד שנות ה-60 של המאה הקודמת.

 

סיפור הקמתה של מדינה

שדרות רוטשילד המסתעפות מרחוב הרצל מזמינות את המטייל לצפות בשורה של בתים המשלבים בין הסגנון האקלקטי ל"באוהאוס". זהו סיור כמו בתוך תמונה, באווירה תרבותית יוצאת דופן תוך התבוננות בתהליכים שעברו על העיר מאז ועד ימים אלה. לאורכן של השדרות מצויים מסעדות ובתי קפה לרוב ואלה מזמינים את התייר להיסב בהן וליהנות מהמראה הנשקף מכל עבר.

אחד הבניינים שבשדרה מספר את סיפור הקמתה של מדינת ישראל. זהו ביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, המשמש כיום כמוזיאון התנ"ך. בבית זה הכריז דוד בן גוריון על הקמתה של מדינת ישראל ב-15 במאי 1948. מול הבית, במרכזה של השדרה, מצויה האנדרטה לזכר בוני העיר ולצדה בריכה ומזרקת מים.

 

מציאות שעולה על החזון

מסלולי סיור נוספים אל עברה של תל אביב לוקחים את המבקר לשכונת "נווה צדק" הנושקת לגבולה של יפו. חלק מבתי השכונה נבנו בשנת 1887 עוד בטרם הוכרז על בנייתה של העיר העברית הראשונה, אך בהמשך שימשה השכונה גרעין להתפתחות בתיה הראשונים של העיר. מסלול הסיור כולל התבוננות וביקור בבתים ששימשו למגוריהם של כמה מהידועים בהיסטוריה העירונית של תל אביב ושל מדינת ישראל בכלל. אפשר לראות כאן את ביתו של אהרון שלוש, מראשי העדה הספרדית ומייסד השכונה, את ביתו של הסופר חתן פרס נובל, שמואל יוסף עגנון, ושל כמה מהסופרים הישראלים הידועים בעת החדשה, ניתן לבקר במרכז לאומנויות בית סוזן דלל, לפסוע בסמטאות הצרות ולחוש באווירת המקום הייחודית.

אלה המבקשים לחבר בין מסלולי העבר לחידושים של ימינו, יכולים להמשיך מכאן אל טיילת החוף המחברת בין יפו העתיקה לאזור הנמל הישן של העיר. מתחם הנמל הפך בשנים האחרונות למרכז תרבות ובילוי שוקק חיים. ניתן להיסב כאן באחת המסעדות שעל המזח, לבקר בגלריות ולהגיע לאחד המופעים שמועלים כאן מפעם לפעם בשעות הערב.

לא רחוק מהנמל מצוי פארק הירקון המציע מסלולים לבילוי משפחתי, מגרשי ספורט מגוונים ומקומות מנוחה לאורכן של מדשאות ירוקות רחבות ידיים. כל אלה, לצד מרכזי התרבות הגדולים, המוזיאונים הרבים, הדיסקוטקים לאורך החוף, היצע המסעדות האין סופי ומרכזי הקניות המודרניים המאשרים את הסיסמה "עיר ללא הפסקה" שמלווה את תל אביב של ימינו והופכים את החיים בה למציאות שעולה אפילו על חזון מייסדיה.

תודה למדריך הטיולים רוני פטיק שאתו טיילתי במהלך הכנת הכתבה

03-5325771, 052-5866625

תגובות
1.
סיפורי תל אביב
רונית אביב  |  06.04.09
2.
כחעח
חכח  |  05.05.09
© כל הזכויות שמורות לאתר דה ז'ה וו

כל המידע באתר הינו מהתרשמותן האישית של הכותבות ואינו מידע מסחרי