מערת הסתרים של ירושלים

מערת צדקיהו מכונה גם "מערת הסתרים של ירושלים" והכניסה אליה מצויה מתחת לחומת העיר העתיקה

אסתי לנדא

 

ככל שאני מטיילת יותר בשבילי הארץ ואתריה, הולכים ונחשפים בפני   מקומות מרתקים נוספים שטרם בקרתי בהם. אתר כזה הוא מערת צדקיהו בירושלים. הגעתי לשם ממש בסופה של חופשת הקיץ, מנסה לנצל יום של ירידה בטמפרטורות כדי להתערבב בהמוני המבקרים שגודשים את המערה לאורך כל חודשי השנה.

 

מערת צדקיהו מכונה גם "מערת הסתרים של ירושלים" והכניסה אליה מצויה מתחת לחומת העיר העתיקה בקטע שבין שער שכם לשער הפרחים.  

זוהי מערה מדהימה בגודלה וביופייה המתפרסת עד מתחת לבתי הרובע המוסלמי, אשר מרתקת את המבקרים בה בעיקר בהקשר לסיפור התנ"כי המופיע בספר מלכים ב' פרקים כ"ד-כ"ה.

 

על פי המסופר, המלך צדקיהו בנו של יאשיהו, הועלה לכס המלכות על ידי נבוכדנצר מלך בבל לאחר גלות יהויכין. בשלב מסוים החליט צדקיהו למרוד במלך בבל ובמעשה זה עורר את חמתו של נבוכדנצר. הבבלים שמו מצור על ירושלים והביאו רעב כבד על תושבי העיר. בסופו של דבר הצליחו חיילי נבוכדנצר בפיקודו של נבוזרדן לפרוץ את חומת העיר ולהיכנס לרחובותיה. הם שרפו את בית המקדש ובית המלך, החריבו את בתי ירושלים ואת החומות. התושבים הוגלו לבבל וצדקיהו שניסה להימלט ולהציל את נפשו נתפש על ידי החיילים בערבות יריחו. לאחר       תפיסתו הענישו אותו הבבלים בעונש כבד ביותר. בניו נשחטו לנגד עיניו ולאחר מכן הם עקרו את עיניו והוא הובל אסור בנחושתיים לבבל. בכך למעשה מסתיים סיפור חורבן בית ראשון שהתרחש בשנת 586 לפני הספירה.

 

מערת צדקיהו  התגלתה לפני יותר מ-150 שנה בדרך מקרה על ידי הארכיאולוג האמריקני ברקלי. כלבו של הארכיאולוג נעלם לפתע באזור במהלך טיול ובחיפושיו אחרי הכלב נמצאה המערה. החוקרים אינם יודעים עדיין פרטים רבים על עברה וקורותיה, אך ברור שזוהי מערה מלאכותית מעשה ידי אדם ששימשה בימי בית ראשון את בנאי ירושלים כמחצבת אבן עבור בניית בנייני הציבור בעיר. חציבת האבנים במערה חודשה כנראה במאה ה-19.

 

 

על פי המסופר במקורות שונים, המערה שימשה את צדקיהו בנתיב בריחתו אל מחוץ לחומות העיר והמים הנוטפים מתקרת הסלע מסמלים על פי המסורת את דמעותיו של המלך שניגרו על פניו בעת שצפה בבניו המוצאים להורג.                                                                                                                                                                                                                  

מסלול הסיור במערה נוח למדי. במקום הוסדרו שבילים והותקנה  תאורה המאפשרת למבקרים להתרשם וליהנות מיופייה וייחודה.                                                                                                                        

המערה פתוחה למבקרים בימים א-ה, בשעות 9:00 -17:00.                                                                

בימי שישי ושבת האתר סגור.

 

ביציאה ממערת צדקיהו פנינו לכיוון שער שכם, שם נחשפה בחפירות שנערכו במקום בשנת 1982  כיכר רומית שריצופה המקורי שרד וניתן לראות בו גם כיום את החריצים שנועדו למנוע החלקה של גלגלי מרכבות.                                                                      

 

מחוץ לשער שכם ומצדו האחר שמעבר לחומה מצוי השוק התוסס והצבעוני של העיר. מומלץ להסתובב בין הדוכנים, להקשיב לקולות ולבליל השפות, להריח את ריח התאנים, הרימונים ושאר פירות וירקות העונה, להתרשם משלל הביגוד הצבעוני של העוברים והשבים ולזרום פנימה אל תוך רחובותיה ההומים של העיר העתיקה.

 

את רגעי השלווה בסיור הזה תפסנו בהוספיס האוסטרי המצוי בנקודת המפגש של הוויה דולרוזה עם רחוב הגיא. המקום המצוחצח  משמש כאכסניה לעולי רגל וכבית קפה וינאי לכל דבר. צלצלנו בפעמון ודלת העץ המרשימה הובילה אותנו היישר לחצרו של המבנה. שם בצל העצים נהנינו מהשטרודל, הזאכר ועוד מיני מטעמים. בסיומם של רגעי המנוחה טיפסנו במדרגות אל גג הבניין כדי לצפות בבתי העיר שכיפת הזהב המרשימה מתבלטת מעליהם והרוח המלטפת מוסיפה אף היא לעוצמת החוויה.

 

 לצפייה בסרט וידיאו על שוק העיר העתיקה

 

לצפייה בקטע וידיאו על שער שכם

תגובות
אין תגובות למאמר
© כל הזכויות שמורות לאתר דה ז'ה וו

כל המידע באתר הינו מהתרשמותן האישית של הכותבות ואינו מידע מסחרי