סליחות או רומן חפוז מהעבר

הסרתי את עיני ממנה והתפעלתי איזה כוח טמון בה, איזה אומץ, איזו נחישות יש באישה היושבת בסמוך לכניסה

כמה מילים על טלי

אסתי לנדא

השנה בחרתי להירשם ללימודי קואצינג בסמינר הקיבוצים. פגשתי בה בשיעור הראשון, עם כניסתה לכיתת הלימוד היא ריתקה את מבטי אליה והמחשבות במוחי החלו לזרום. הסרתי את עיני ממנה והתפעלתי ,איזה כוח טמון בה, איזה אומץ, איזו נחישות יש באישה היושבת בסמוך לכניסה, איזה תעצומות נפש, והחיוך ,למרות הכל,...היא כנראה עשויה מזן נדיר כמו שנוהגים לומר.

 

במהלך השיעורים היא הקשיבה, אמרה דברים בטעם, שאלה שאלות ואני למודת ניסיון ומכשולים קשים בדרכי, פשוט הערצתי.

 

במעגלים הקטנים, במהלך העבודה בקבוצות, היא ריתקה אותי. רציתי לדעת עוד עליה, לקלף ולשמוע...שוחחנו בטלפון מספר פעמים, גיליתי שהיא כותבת. קראתי סיפור שכתבה, סיפור מרתק, מעניין, מעורר מחשבה ובעיקר מחבר למקומות אחרים ....

 

החלטתי לשתף גם אתכם בכתיבה שלה ולהביא סיפור קצר אחד של טלי וישנם עוד רבים....

 

 

סליחות או רומן חפוז מהעבר 

 

טלי דויטשר שחר 

הלילה בו נפגשנו היה לילה של סופת ברקים ורעמים חזקה ומשתוללת.

לקראת סוף המשמרת שלי כברמנית  בפאב תל-אביבי נוצץ ואפל, כשהלילה הופך עוד מעט ליום, התיישבת פתאום מולי על הבר והזמנת בירה מחבית עם חיוך, חיוך מיליון דולר.

אני הייתי כבר עייפה ומותשת אחרי לילה ארוך של מזיגות ופטפוטי סרק, רציתי רק לשבת, לנוח ולא לעשות כלום.

או.קיי., עוד בירה אחת, אמרתי לעצמי, לא נראית לי שתיין רציני אבל אתה סיימת  בדקות את הראשונה ומיד אח"כ כבר מזגתי עוד אחת.

לא הורדת את העיניים ממני, הרגשתי שעצבי רופפים, לא הייתה לי סבלנות.

היית האחרון על הבר, היו עוד שלושה שולחנות מלאים בפאב, כבר בשלב של אחרי הרעש וחשבתי לעצמי שאני כל-כך רוצה שתלך כבר, עוד כמה כוסות לשטוף, לסדר את הבאר, לספור קופה, 5 דקות הליכה ואני במיטה שלי, ספונה בשמיכת הפוך.

רק לישון רציתי, אפילו לא היה איכפת לי שלא תשאיר טיפ, אבל אתה בשלך: עוד אחת והפעם יש לך גם דרישות "קצת זיתים מהמטבח בבקשה".

זהו, הרגשתי שנימאס לי, אם לא תוריד כבר את העיניים ממני, אגיד משהו לא יפה.

הזמן התארך ומידי פעם הגנבתי מבט, ואתה כמובן

היית יפה מאוד עם התלתלים השחורים שלך שנראו רכים למגע ועם עינייך התואמות, שחורות כמו הסערה בחוץ.

פתאום הפכתי נינוחה, לא היה איכפת לי שתשתה עוד קצת.

התיישבתי על כסא גבוה בפוזה קצת יותר מפתה.

הנה אתה פונה אלי. "בואי נשחק משחק" אתה אומר. הסתכלתי עלייך, פעם ראשונה ישר לעיניים. היו לך עיניים חודרות, הן חדרו אלי.

"בואי נדמיין שאנחנו חברים כבר שנתיים והיום אני נוסע ללמוד בחו"ל לתקופה ארוכה", משהו זז בי ונכנסתי לפנטזיה.

יושבי השולחנות שילמו והלכו. עזרת לי לסיים מהר את המשמרת, הכנסנו יחד את בקבוקי המשקאות למקררים בארונות על ריצפת הבר ונסענו יחד בטנדר הגדול שלך לשדה התעופה.

שיחקנו את המשחק עד הסוף, הגענו אפילו עד לעלייה לדיוטי פרי, התנשקנו, נפרדנו במילות אהבה, אפילו הזלנו דמעות.

בדרך הביתה, כשהיינו במציאות כבר ידעתי שלא אבל לא אמרתי כלום, רציתי, נאחזתי.

התקשרת למחרת ואני נעניתי. הייתי לבד  והיית נחמד אבל לבי לא החסיר פעימה.

היינו יחד עוד כמה חודשים.

אכלנו ביחד המון ארוחות דגים על הים

אתה התמסרת ואני לא.

אתה אהבת ואני לא, אתה פינקת ונתת ואני לא.

אני יודעת כמה פגעתי, אני יודעת כמה סבלת.

בסוף הלכת.

אחרי כמה חודשים התקשרת, עדיין הייתי לבד, עדיין פינטזתי.

הזמנת אותי לבוא לארוחת צהרים בביתך הקסום במושב, חבר שלך, תל-אביבי, יאסוף אותי, אמרת. נעניתי בשמחה, שוכחת בהרף עין כמה אתה פגיע.

כשהגעתי לבית, נדהמתי לגלות המון אנשים חוגגים, אינני מכירה אף לא אחד ואתה, עם מישהי אחרת, מחבק ומפלרטט. לא הסתכלת עלי, אף לא במבט, הרגשתי לבד כל-כך.

אח"כ מעדתי ונפלתי על גריל פחמים, קיבלתי כוויה וחבר שלך לקח אותי לבית החולים.

נעלבתי אבל ידעתי שמגיע לי.

לא ראיתי אותך שנים, מאז ועד אתמול, היית רק סיפור רחוק, זיכרון עמום, תמונה מטושטשת. 

כשנפגשנו אתמול במין מקריות מוזרה של הגורל, בשמחה משפחתית, משני עברי המתרס של החתן והכלה ושמת ידך על כתפי, הפעם החסיר לבי פעימה.

התחברנו לרגע בעולם כל כך אחר, שלי ושלך.

חיבקת אותי חיבוק חזק עם טעם של פעם וחיבקתי גם.

אמרת שלקח לך שנים לשחרר אותי וסופסוף שחררת.

אתה כבר עם משפחה ואני גם.

ירדו לך דמעות ולי גם.

אמרת שאתה כבר סלחת לי וביקשת סליחה

והרי הנני גם

תגובות
1.
טלי
Noa  |  09.02.09
2.
טלי אהובה
רויטל  |  09.02.09
3.
אלופת העולם
אללי  |  09.02.09
4.
מילים
עינת   |  09.02.09
5.
ציטוט מ'רישומים של התגלות' -מאת אריאל הירשפלד
אסנת  |  09.02.09
6.
טלי
הדס  |  09.02.09
7.
התרגשות
ורד  |  09.02.09
8.
אושר צרוף
אפי  |  09.02.09
9.
פשוט נפלא
ריקי רוטר  |  09.02.09
10.
טליל"ה שלי...
ענתק"ה  |  09.02.09
11.
יוצאת דופן
ג'ולסקה  |  10.02.09
12.
הכתיבה של טלי
עמירה  |  11.02.09
13.
אהבה
רונזינה  |  12.02.09
14.
מרגש
יעל  |  14.03.09
© כל הזכויות שמורות לאתר דה ז'ה וו

כל המידע באתר הינו מהתרשמותן האישית של הכותבות ואינו מידע מסחרי